תיעדה:

איריס סיניגליה – מנהלת מרכז משאבים/ספריה במרכז פסג"ה רמת גן.

תאריך:

מאי 2009. לקראת יום העצמאות ה-61 של מדינת ישראל.

שותפים לתהליך:

ורד לטין– גננת בגן 34, רמת גן (גן עירייה לגילאי טרום חובה+חובה)
איריס סיניגליה – מנהלת מרכז המשאבים/ספריה בפסג"ה רמת גן (עיצוב תכני)
ורדה קוצ'יטו – מנהלת הסדנה החינוכית בפסג"ה רמת גן (עיצוב חזותי)

על התהליך:

הגננת ורד הגיעה אלינו לפסג"ה והביעה את רצונה לעסוק בנושא "100 שנה לתל-אביב" בזיקה ליום העצמאות, ולתחום האמנות, בהתאמה לתכנית הליבה.
"אני רוצה לעסוק בנושא מנקודת מבט לא שגרתית, מעניינת, ומסגרת הזמן שעומדת לרשותי לצורך העיסוק בנושא היא קצרה מאוד – יומיים שלושה לכל היותר".
לאחר סיעור מוחות משותף (ראה "שותפים לתהליך"), הוחלט לבחור בתמונה של הצייר ראובן רובין "זר פרחים לתל אביב" (1929) כבסיס לפעילות הלימודית ותוכנן מערך פעילות מתאים בעקבותיה.

השיקולים לבחירתנו בתמונה כבסיס לפעילות הלימודית היו:

1. אז והיום – התמונה מתעדת נוף ומראה בית האופייניים לתל-אביב בשנותיה הראשונות, ומהווה לפיכך הזדמנות ללמידה
אודות הרצף ההתפתחותי של העיר העברית הראשונה. תל אביב של "אז" לעומת תל אביב של היום.
2. ראובן רובין – הצייר הינו אחד הציירים הבולטים והידועים יותר של הציור הארץ-ישראלי.
3. התמונה מהווה נקודת פתיחה מתאימה לתהליך לימודי שראשיתו בהתבוננות מונחית ביצירת אמנות, ושיאו בפעילות
יצירתית (הכנת זר פרחים).

מערך פעילות לתמונה

התמונה – "זר פרחים לתל אביב" (1929), ראובן רובין.

שאלות מנחות להתבוננות ביצירה:

1. מה הנכם רואים בתמונה?

בתמונה רואים זר פרחים מונח על כיסא עשוי עץ הממוקם ליד חלון. החלון פתוח ומבעד לחלון נוף של עיר נמל. רחוב מוביל אל הים, ובאופק מבחינים באוניה שטה בים.

נחדד את ההתבוננות בפרטי התמונה:

מהו הדבר הכי בולט בתמונה? (כיסא שמונח עליו זר פרחים) – זו החזית.
ומה ברקע? -
המקום – היכן ממוקם הכיסא שעליו מונח הזר? (חדר בקומה גבוהה – רואים את הנוף מלמעלה)
הריצפה – מה מראה הריצפה? (אריחים מעוטרים בדוגמת פרחונית)
כתלי החדר – מצופים טפט בדוגמא פרחונית.
הכיסא – מאיזה חומר עשוי? (מסעד הכיסא עשוי מעץ, המושב קלוע מקש)
התריסים – מאיזה חומר עשויים? (מעץ, צבועים ירוק)
החלון – איזה נוף נשקף מן החלון? (רחוב מוביל לים, בים שטה אוניה, לצידי הרחוב בנינים/בתים). איזה ישוב זה יכול להיות? (עיר לחוף ים)
הזמן – האם בוקר או לילה?
דמויות – אילו דמויות מופיעות בתמונה? (חמור, אישה עם עגלת תינוק, זוג מנופף לשלום לאוניה)
נשים לב – אין מכוניות כלל ברחוב הזה. אבל יש חמור.
מראה החדר, חומרי הבניה של הבית, הריהוט, הנוף הנשקף ממנו, כל אלה מעידים על תקופה אחרת, מוקדמת יותר, שבה עדיין המכוניות לא היו…

נגלה את שם היצירה: "זר פרחים לתל אביב" משנת 1929.
נציין שהציור צוייר בשנים שקדמו להקמת מדינת ישראל. שעוד לא הייתה מדינה. תל אביב הייתה אז עיר בראשיתה, קמה מן החולות. עוד לא היו מכוניות, היו גמלים וחמורים, ועגלות רתומות לסוסים. אפשר להראות תצלומים ותמונות של תל אביב מימיה הראשונים.

2. זר הפרחים –

באילו מצבים מביאים פרחים? (לאירועים משמחים כגון: ימי הולדת, חתונות, לידות…) מדוע מביאים פרחים? (סוג של מתנה, לשמח את המקבל)

"שתי מעות לו לאדם. באחת יקנה ככר לחם כדי לחיות, ובשניה פרח, שיהיה לו בעבור מה לחיות…
(פתגם סיני עתיק)

הפרחים יפים לעין ומשובבים את הנפש. משמחים את לב המקבל אותם.
נהוג להביא פרחים לאירועים משמחים כגון: ימי הולדת, חתונות, לידות, ועוד…

איזה פרחים יש בזר המצוייר? (נתייחס לצבע – הזר צבעוני מאוד, אילו צבעים יש בו?, לכמות – בזר הרבה פרחים מסוגים שונים, לצורה – כיצד ארוז הזר?)

בואו ננחש:
מי הביא את הזר?
למי הביא אותו?
מדוע?

נזמין את הילדים להעלות השערות.

לאחר מכן נציג את "פיתרון התעלומה" – הצייר ראובן רובין צייר את התמונה. הזר שבתמונה מוקדש לעיר תל-אביב בראשיתה. ראובן צייר לתל אביב זר פרחים במתנה לאות אהבתו אליה.

על ראובן רובין (מתוך "ויקיפדיה") –

ראובן רובין נולד בגאלאץ שברומניה. בשנת 1912 הגיע לארץ ישראל ולמד שנה אחת בבית הספר לאמנות "בצלאל". ב-1913 עזב את הארץ וחי במקומות שונים בעולם. הוא חזר לארץ ישראל בשנת 1923 עם תפיסה אמנותית שדוגלת בשחרור מהעבר ועיסוק בהווה.
בשנת 1924 היה רובין לצייר הארצי ישראלי הראשון אשר הציג בתערוכת יחיד את ציוריו במגדל דוד שבירושלים. הוא בלט מכל הציירים אשר ניסו ליצור סגנון ארצישראלי ייחודי. הרבה לצייר את נופי הארץ ובפרט את נופי ירושלים והגליל. כמו כן תכנן את התפאורות לתיאטרון הבימה ולעוד תיאטראות בתל אביב. ב-1948 מונה לחבר בוועדה המקצועית של ועדת הסמל והדגל, שבחרה בסמל מדינת ישראל. בשנים 1948 – 1950 היה לציר הראשון של ישראל ברומניה.
ראובן רובין נהג לחתום על ציוריו בשם "ראובן".
ראובן רובין זכה בפרס דיזנגוף בשנת 1964, ובפרס ישראל בשנת 1973".

בימים שבהם צייר רובין את התמונה הזו, הייתה תל אביב עיר בראשית דרכה, צמחה מבין החולות. עוד לא היו כבישים, כלי רכב ובניינים גבוהים כמו היום.. הבתים היו בנויים אחרת, נמוכים יותר, ברחובות היו חמורים וגמלים, עגלות רתומות לסוסים… לא היו גינות ופרחים היו נדירים..
במקום שבו נולד ראובן, ברומניה, ובמקומות שונים שחי בהם בעולם, לפני שעבר לגור בארץ ישראל, היו גינות ופרחים, היה ירוק, ואילו כאן בארץ ישראל.. עדיין לא היה כלום, בעיקר חולות.. ראובן יחד עם אחרים שעלו לארץ ישראל, חלם שיום אחד תהיה ארצנו ירוקה ופורחת, ובינתיים, צייר לתל אביב זר פרחים במתנה, לאות אהבתו אליה.

השנה חוגגת תל אביב מאה שנה להיווסדה.
והשנה, ביום העצמאות, תחגוג מדינת ישראל את יום הולדתה ה-61.
גם אנחנו רוצים להעניק להן זר פרחים משלנו.
ניצור יחד עם הילדים זרי פרחים בטכניקות יצירה שונות כיד הדמיון הטובה עלינו. כל ילד יצור את הפרח שלו ויחד נשלב לזר לכבוד תל-אביב/מדינת ישראל.
אפשר ליצור זר פרחים על טהרת הצבעים כחול-לבן, צבעי דגל המדינה.

תיעוד הפעילות בגן 34

הגננת ורד מספרת על הפעילות:

הצגתי בפני הילדים זר פרחים ושאלתי אותם מתי אנחנו מביאים/מקבלים פרחים?
הילדים השיבו: בימי הולדת, חתונות, בר מצווה, קבלת שבת, שנולד אח וכו'..
שאלתי: למה נותנים פרחים?
הילדים: "לשמח". אחת הילדות אמרה שלפעמים נותנים פרחים שרוצים להתפייס. היא ראתה זאת באחת מתוכניות הטלוויזיה שצופה בהן.
הצגתי בפני הילדים את התמונה של ראובן רובין "זר פרחים לתל-אביב" (1929) ושאלתי: מה רואים בתמונה?
הדבר הראשון שאליו התייחסו הילדים היה זר הפרחים.
שאלתי: אילו פרחים מוצגים בציור?
הילדים השיבו: פרחים צבעוניים, פרחים שמחים.
הזמנתי את הילדים לדמיין מי הביא את הפרחים.
מדברי הילדים: "אבא קנה את הפרחים לאמא", אולי הפרחים לכבוד התינוקת החדשה שנולדה לאימא", "אימא קנתה את הפרחים לקשט את הבית" …
שאלתי: למה לדעתכם מונח זר הפרחים על הכיסא?
מדברי הילדים: "אמא לא הספיקה להניח באגרטל", "אולי רצו לבדוק אם זה יפה יותר שהוא מונח על כיסא".
שאלתי: למה לא רואים מי הביא את הזר פרחים?
מדברי הילדים: "אולי הצייר לא רצה שיראו כדי שכל אחד ידמיין מה שהוא רוצה, "כי הצייר צייר בעצמו, אז הוא לא יכל לצייר את עצמו, רק את מה שהוא רואה".
לאחר מכן הסבתי את תשומת ליבם של הילדים לפרטים נוספים בציור:
שאלתי: מה רואים מעבר לחלון?
הילדים ענו: ים, סירות, חמור..
אמרתי: אני רוצה שתתבוננו על החלון, הכיסא, החמור, ותאמרו לי לאיזו תקופה לפי דעתכם שייך הציור?
הילדים ענו: " לתקופה ישנה, אולי שרק הקימו את המדינה, כי פעם לא היה כלי תחבורה, נעזרו בחמורים".
אחת הילדות אמרה: "רואים שהחלון הוא כמו החלון של פעם… ביפו העתיקה יש בתים ישנים, שיש להם חלונות כמו של פעם".
שאלתי: הבית ממוקם מול הים… איך אני יודעת?
הילדים: דרך החלון משתקף הים.
שאלתי: באיזו עיר יש ים?
אחת הילדות ענתה: "יפו. סבתא שלי גמרה שם. ילד אחר ענה: "גם באשקלון ותל אביב יש ים".
סיכמתי את דברי הילדים. סיפרתי להם שראובן רובין צייר את הציור וקרא לו "זר פרחים לתל-אביב". התמונה צבעונית ומוארת ומבטאת את אהבתו לעיר תל-אביב.
יצרנו בעקבות הציור. הילדים בחרו להכין זר פרחים לישראל החוגגת את יום הולדתה ה- 61 מהחומרים הבאים: כדורי קלקר, מנקי מקטרות, מקלות עץ לשיפודים, ניירות קרפ ובד. הזר היה על טהרת צבעי הכחול לבן כצבע הדגל.

תמונות של התוצרים:
ראה בראש הרשומה.

הגרעין שממנו "נובט" התהליך, הינו הרצון והצורך של עובד ההוראה ללמד נושא נבחר בדרך אטרקטיבית, חווייתית, יצירתית ומעמיקה.
במהלך הדיאלוג המשותף שמתנהל בין עובד ההוראה למדורים השונים, מתקיים תהליך של חשיבה, תכנון ולבסוף – עיצוב והפקה של תוצר הוראה-למידה המתאים לצרכיו הייחודיים של עובד ההוראה.

זהו המקום שלנו להראות כיצד אנחנו כאן במרכז פסג"ה רמת-גן שותפים פעילים להטמעת חשיבה יצירתית בתהליכי הוראה ולמידה ובכך תורמים לפיתוח המקצועי של לקוחותינו.

בבלוג זה נתעד מדגם מייצג של תהליכים כדי להקנות מושג אודות המתרחש במרכז פסג"ה רמת-גן בין צוות המדריכים ללקוחות מתוך מטרה להעשיר את הידע והתובנות שלכם.

אנו מקווים שתהנו ותפיקו ממנו תועלת אישית.

בברכה,

איריס ס. – מנהלת מרכז משאבים/ספריה והאחראית על כתיבת הבלוג וחברי צוות מרכז פסג"ה רמת-גן